התקנים שמפרטי כבאות והצלה ורישוי העסקים מפנים אליהם, עם טופס האישור לכל תקן וקישור למדריך המפורט.
עודכן לאחרונה:
בקצרה
תקני הבטיחות באש בישראל מתפרסמים במכון התקנים (ת״י). בעמוד זה מרוכזים התקנים שמפרטי כבאות והצלה מפנים אליהם בפועל – ממטפים (ת״י 129) וגלגילונים (ת״י 2206), דרך גילוי אש (ת״י 1220) וספרינקלרים (ת״י 1596, 1928), ועד מנדפים (ת״י 5356 חלק 2), דלתות אש (ת״י 1212) וסיווג חומרי בנייה (ת״י 755). לכל תקן מצוין טופס האישור, כשיש כזה.
תקני בטיחות אש לפי מערכת
מוצגים 18 מתוך 18 תקנים
ת״י 129 חלק 1אישור: טופס 2פורסם: 2008 (אושר מחדש 2012)
מטפים מיטלטלים: תחזוקה
כללי בקרה שוטפת, תחזוקה ומילוי חוזר של מטפים מיטלטלים במקום הימצאם.
›חל על מטפים מיטלטלים במקום שבו הם מוצבים
›כולל דרישות למילוי חוזר
›הוראות ההתקנה נמצאות בחלק 2 של התקן
›הבדיקה נעשית בידי תחזוקאי או מבקר מטפים שקיבל הרשאה מכבאות והצלה
את הנוסח המלא של תקן ישראלי קוראים באתר מכון התקנים. חלק מהתקנים הרשמיים פתוחים לצפייה ללא תשלום, ואחרים נמכרים. בעמוד התקן מופיעים גם תאריך הפרסום והגיליונות המתקנים.
מה ההבדל בין תקן ישראלי לתקן ישראלי רשמי?
+
תקן ישראלי הוא המלצה מקצועית. תקן שהוכרז כרשמי, או שחוק, תקנה, היתר או מפרט רישוי מפנה אליו, הופך לחובה במקרה הזה. לכן בודקים לא רק את התקן אלא גם את המסמך שמפנה אליו.
איזה תקן חל על הנכס שלי?
+
התקנים החלים נקבעים בהיתר הבנייה ובמפרט הכבאות של פריט הרישוי. בעל עסק מתחיל בבירור פריט הרישוי מול הרשות המקומית, ואז קורא את מפרט הכבאות שלו.